ב"ה יום ד' שושן פורים תרצ'ה

לבי אומר לי כי מן הדף הזה מתחיל פרק חדש בדברי ימי תולדותי . . . ביום הראשון ה אדר ב' 10/3/35 בקרו אצלנו מר' מרדכי שורץ ואשתו והוזמנתי על ידם לבוא לבקרם ולהכיר את אחותו של מר' שורץ – עליזה. הבטחתי לבקרם ביום חמישי בערב. וכן היה ביום חמישי בערב בקרתים בביתם באחור של שעה כי על כן היה עלי לחכות הרבה לאוטומובילים. לאחר שהייתי אצלם כשעה וחצי ולאחר הכרה ידידותית עם העלמה עליזה , יצאנו לטיל בחוצות ת"א וליויתיה הביתה רח' העליה 42. ...
היא בעלת גזרה דקה פנים עדינים הבעה פקחית, במלה אחת : מעשי ידי היוצר להתפאר. שופעת מרץ ועצמה ועבריה היא אדוקה בכל הויות נפשה , פיוטית ורגשנית, הוד שבתפארת.
החכמה כוננה את אשוריה והתפארת רוחה עצבה,
כלילת תם וטהר ואין קץ לחסד עלומיה ולחנה ונעמה אין קצבה
בלכתה – פעמי בית נדיב פעמיה,ובעמדה קוממיות – בת מלכה נצבה
. . . ר ת א-ל ואדם אור לנתיבותיה ונר תמיד לרגלה מצוה.

יום ד' שושן פורים תרצ'ה

נוכחתי בשעת התהלוכה של העדלידע בת"א אך נפשי עגמה עלי. מי יודע אם היא תרצה . . .

יום ה '

נפשי עגמה עלי עוד יותר. היא בודאי שלא תרצה. . . מי יודע , שמא לא מצאתי חן בעיניה . באותה שעה תליתי בעצמי כל מיני חסרונות שדמיוני המציא לו ביד רחבה כמו למשל: משעמם אני, בפגישה האחרונה לא דברתי עמה כמעט ולא כלום , מלבד זאת אמרתי היא הרי מבינה עברית בקושי ואני בעקשנותי רוצה לדבר אך ורק עברית שוף דבר אנחנו מבינים ה את ו בקושי או כמעט ולא כלום ואיך אפשר. . . ואני חמדתיה בכל לבי . יופי ועדינות אין קץ היא כלה , פלא היצירה. ומי יודע היא לא תרצה, היא לא תסכים ונפשי עגמה עלי . . . ומי יודע אמרתי בנפשי, מי יודע , אולי זאת היא לי הפעם הראשונה לימי חיי שאני מרגיש יסורי אהבה טהורים . אהבה שאינה תלויה בדבר, עילאית , לעילה ולעילה רעוא דרעוין.
ביום ו' ושבת הרפתה מעלי העצבות מעט הודות לתנחומי אמא. היא, האמאה שתחיה יודעת תמיד לנחם בדברים של טעם הנכנסים ללב ומתקבלים על הדעת . וברוב צפיה חכיתי לבוא יום הראשון ( יט' אדר ב' 24/3/35) בערב לעת אשר נדברתי להפגש עם עליזה. אף גם התפללתי לאלקים כי יתן בלבה שתאהב אותי. ובשבת כשלמדתי את פרקי במסכת בבא קמא הגעתי לדף י'ז "אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בר יוחאי וכו' וכו' כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וזוכה לנחלת שני שבטים זוכה לכילה כיוסף דכתיב בן פורת יוסף בנות צעדה עלי שור וזוכה לנחלת יששכר דכתיב יששכר חמור גרם – עתיר בנכסין . וכיון שהגעתי לכאן, חזרתי על אותה פסקא כמה וכמה פעמים בדבקות עצומה וברחשי תפלה. ואמנם תפלתי נתקבלה. כאשר אכתוב להלן.
סוף סוף הגיע הרגע המקווה. יום ראשון י'ט באדר ב' תרצ"ה שעה 7 בערב. נכנסתי אצל משפחת שורץ. עליזה קדמה את פני ראשונה ולאחר אמירת שלום הזמנתני להכנס הביתה. ליד השלחן ישבו ר' מטיל ורעיתו, גיסתו, וזוג צעיר שבאו לשכור חדר אצלם. לאחר ששוחחנו שיחה חטופה על רעיון העבודה אצל היהודים בפולניה אצל הגויים שם , בערים הגדולות ובכפרים וכאן דומה. שהגיעה השעה לדבר "ישר לענין". ואולם זאת לא קרה באמת . כי אף אמנם דברו ל"ענין " אך לא ישר לענין , כי אם בעקיפין דרך משל ומליצה , דרך של השואות ממה שקרה לזוג פלוני אלמוני, אשר שם החותנת מקנאה בכלתה על "מזל כזה" שיש לה שזכתה שבנה יקח אותה לאשה . והרבו לספר בגנותה של אותה זקנה שמקנאה בכלתה קנאת חנם , אחר שהזוג הצעיר חי בשלום ובשלוה. (הכונה למשפחת טורק).
באותה שעה הוזמנתי ע"י הג' שורץ לבקר אותם תמיד ולהיות אצלם כרע ואח ואמנם (כי עדין הדבר אינו מוחלט) יצא מן השדוך או לא הרי הדלת פתוחה לפני תמיד . . . 
הודתי בקצרה. באותה שעה למדתי ברור את מצב הענינים , והיחסים . . ותחי נפשי.
שוחחנו עוד על דברים שונים. על אופני דרישת שלום של העמים ומדינות. הבדלי הנמוסים שבין העמים. הבדלי ההשקפות שבין הנער והמבוגרים , מקומי בראשון-לציון , הבחירות למועצה. האוניברסיטה העברית , הלמודים, "יבנה" ופרופסורים –דתיים וכו' וכו'. השיחה היתה די ערה ולבבית ואולם כמה פעמים היה לי הרושם שמר שורץ שומע את הדברים כמו מן הצד, כלומר שכונתו לא לדברים עצמם כי אם למה שמסביבם ותוך תוכם – בקורת.
לאחר ששהיתי כשעה ומחצה יצאנו אני ועליזה לטיול. השיחה היתה לבבית וברוב ענין אף שגם פוליטיקה תפסה מקום חשוב בשיחתנו. כך למשל לא מנעתי את עצמי מלהזכיר לה את ענין המשאל בדבר הסכם העבודה בין מפא"י והרביזיוניסטים. אגב – עוד בבית משפ' שוורץ הצעתי לפניה כי אלדנה עברית פעם או פעמיים בשבוע וגם נתתי לה לקריאה את הספר ששאלתי מאת חברי בצלאל גיפשטין : אנשי בראשית. לבסוף הזמנתני לבוא אצלה ביום רביעי בערב לשעור הראשון וכן כדי להכיר את גיסת אחי ובעלה . לבסוף לויתיה לביתה ולערך שעה 10.30 נפרדנו מתוך מצב רוח מרומם.
בקרוב עומדת היא לעבור לחדר חדש ברחוב הרצל מעל החנות של מר' גרינבלט ושות'.
במוצ"ש פ' שמיני בקרו אבא ואמא בבית מר' שורץ . גם מר' גרינבלט ואשתו נוכחו במסבה זו. את מר גרינבלט הכרתי עוד ימים אחדים לפני אותו מוצ"ש , כשבקרתי בביתו יחד עם עליזה. ביקור זה הצטין במדה מרובה של גלוי לב אמיתי . ספרתי לו רבות על דבר חיי בעבר , ואף הוא גילה טפח בדבר דעת עליזה עלי, ומתוך כך נראו הדברים להיות קרובים . . . לבסוף הזמינו את אבא ואת אמא לבוא לבקר את מר' שורץ במוצ"ש.
באותו מוצ"ש צריכים היו "הדברים" לדעתי ולדעת עליזה מר שורץ וגרינבלט – לבוא לידי גמר . ואולם לא כן חשבו אבא ואמא. ולא זו בלבד אלא שלא הורשיתי לבוא למסבה זו. סוף דבר – במסבה זו גילה אבא בגלוי את חפצו להתענין עוד ולשאול . . . אני הייתי באותה שעה בבית מרדכי עד שבשעה 11.15 בא לשם מר שוורץ והזמינני לבוא לביתו. הלכתי לשם ישבתי רגעים מספר ואח"כ חזרנו לראשון לציון. משך יומיים לערך שתקתי אני וכן שתקו גם אבא ואמא. קלטתי רק רשמים מספר מן הצד . . . רזה היא . . . כמקל. . . 
ביום ב' בערב בקרתי אצל עליזה. טילנו קצת ברחוב וישבנו קצת בבית מר גרינבלט. בבואי הביתה בשעה 11.45 לא הססתי להכנס הביתה למרות מה שחשבתי שכדאי אולי להסתתר בחדרי. והפעם חזרה הטענה דלעיל בגלוי . . רזה היא וצנומה. . . וזה כמובן חסרון גדול. . . איך שהוא אבא מדבר על זה ברצינות ואף אמא טוענת את אותה הטענה, וחושבת שעם כסף היה יותר טוב . . .
היום יום ד' 3/4/35 אני נוסע לתל אביב כדי להתראות עם עליזה. יחד עם זה מוזמנה היא לבוא אלינו לשבת באופן שאמא תכיר אותה מקרוב. עליזה לא באה אלינו לשבת. שמלתה לא היתה מוכנה . . . גם מר' גרינבלט היה בדעה זו., כי אין זה מן הנהוג אצל אנשי שלומינו שהבחורה תבקר בבית הורי הבחור לפני ה"תנאים" כדאמרי אנשי "עס קלעבט זאך ניט".

ב"ה יום ו' כג' ניסן תרצ'ה 26/4/35 .

סוף סוף אחרי הפצרות רבות , בקרה עליזה באחד הערבים של חו"מ פסח בביתנו. באותו ערב השאירה רושם די טוב על הוריי ביפיה ופקחותה . ואולם אבא רוצה עוד לשאול בגור . . . הוא חושב לנסוע לפולניה בקרוב וישאל את הרבי . . . .
במוצאי החג בקרתי בבית מר שוורץ והוזמנתי על ידם לארוחת הערב. גם עליזה סעדה אתנו. אחרי הסעודה הגיע תורי לספר למשפחת שורץ על עברי מכל מה שכבר ספרתי לפני שבועות אחדים למר גרינבלט..

ב"ה יום ב' 13/5/35

במוצ"ש בקרתי את עליזה . על השלחן מצאתי את "העברי' " עתון מנוקד בעור אלה שאינם רגילים עוד בשפה העברית . קראנו איזה קטעים , והיה זה השעור הראשון שלנו בשפה העברית. יכולה היא הילדה ללמוד אלא שהיא מתעצלת קצת. איך שהוא תקותי היא שאם תלמד את השפה משך שנה אחת תדע אותה במדה מספקת, באופן שאוכל לדבר אתה באופן חפשי על נושאים שונים ורחבים , מבלי להתקל בקושי השפה . ואם אני רוצה בה בילדה זו הרי זה רק הודות לתקותי הנ"ל, כי אחרת למה זה אנכי . . . 
אחר השעור יצאנו לטיל שוחחנו על הרמב'ם ורבי יהודה הלוי. היא הראתה התענינות רבה בנושאים אלה והקשיבה קשב רב .
עד היום לא נתקבל כל מכתב מאבא.

ב"ה יום ה ' יד' אייר תרצ'ה

היום לפנות ערב נתקבל מכתב מאבא. המכתב נשלח מהאניה או מטריסט. הוא מתאר באריכות את סדר היום באניה . מאכלים כיד המלך אמבטיאות חמים וקרים ותזמורת הכל כיד המלך. בדרך הספיק אבא לעשות הכרה עם בוחרים ומהם נודע לו כי מקרר שמחירו בת"א -4 לירות עולה בוינה רק -2 לא"י והעבודה הוינאית היא משופרת יותר ועוד ועוד, סוף דבר הוא כותב לי לשלוח לו כסף עד כמה שאפשר יותר מבלי להגביל איזה סכום וכאשר יחזור בעזהש"י לארץ ישראל . יכנס לוינה לשם העסקים כי עכשו הוא ממהר לפולניה כדי להספיק להיות על קבר הסבתא ז"ל ביום השנה. 
שלחתי לאבא 50 לא"י נגד שטרות שנתנה לי אמא מקונים שונים.

היום יום א' 19/5/35

בבוקר נתקבלה טלגרמה מאבא הכותב כי אבוא לפולניה ובאם לא אחשוב לבוא אודיע לו טלגרפית. כעבור שעות מספר נתקבל מכתב מהסבא ונתפרשו הדברים . המדוברת היא בת הדוד. באותה שעה הודעתי להם כי לא אבוא . אחרי כן ערכתי מכתב לסבא שיחיה מכתב כדת וכדין . .

ב"ה יום '' ט סיון תרצ'ה

אתמול קבלתי מכתב מהסבא מלא דברי תוכחה , אך לעצם הענין הוא מודה כנראה ומיד השיבותי לו תשובה כדת וכדין.
אמש בקרתי את עליזה. 
נאה ויאה היא לא כחל ולא שרק , ואעפי"כ יופי: בנפשה מעט פראות ילדותית עד שלווה ילדותית , התמזגו רז יחד שלות הילדות ותום המדות נשזרו זר יחד. 
לבבתיני ! לבבתיני ! 
כשמה כן תהילתה עליזה היא , חיים שבחיים. תם וטהר , פשטות , אצילות, פקחות וחמימות התמזגו רז יחד. סמל המדות הטובות , ענוה היא תמה היא בעלת רגישות מוסרית דקה סמל העבריה.
זריזות פקחות , יופי , מעוף הרעיון כל אלה מציינים את נפשה . . . ידיה שמחות לקראת העבודה. דומה שאין בה אף נדנוד של עצלות, ולעולם אין היא מתעיפת. אין היא יודעת מנוחה ואעפי"כ אין היא מתוחה מרוב עבודה אדרבה תמיד היא שלוה ושמחה שמחת העבודה . כדאמרי אנשי "חתיכת חיים".

ב"ה יום ד' ב' תמוז תרצ'ה 3/7/35

השבת בקשני אבא כי אשתדל לקבל חוות דעת על עליזה מפי ידידו משה קומפינסקי. וכך היה במוצ"ש האחרון הלכתי יחד עם עליזה לקונצרט של החזן קוסוביצקי באוהל שם. לאחר הקונצרט כשיצאנו החוצה נפגשנו במשה ק. ומכאן הלכנו בצותא עד רחוב הרצל. בדרך שוחחנו על הא ועל דא , על החזן , חזנות , יוסף רוזנבלט ז"ל וכו' וכו'
כפי שהעיד אח"כ מ.ק. לפני אבא הרי עליזה עשתה עליו רושם טוב מאד, והרבה בשבחה. כן היתה זאת הדחיפה האחרונה לקראת ה"תנאים" שיתקיימו אי"ה במוצ"ש אור ל ו' תמוז תרצ'ה. איך שהוא שמחתי על פגישה זו האחרונה כי עדותו והמלצתו של מ.ק. הם הם שהרגיעו את אבא ואמא ועשתה אותם שיחדלו מלפקפק ומלהסס בדבר זה. ידידי משה קומפינסקי וישר חילך !

אירושין

במוצ"ש פ' חוקת אור ל ו' תמוז התקימה חגיגת האירושין בבית אחי עליזה מרדכי שורץ. נוכחו בלבד בני משפחתנו הבחורה של מרדכי . . . ומשלנו ר' זאב סגל ומשה קומפינסקי. לעומת זאת גדול היה מספר הנוכחים מן הצד השני: בני משפחתה קרובים ורחוקים, מכרים ומכרות שכנים ושכנות. המסבה היתה יפה מאד , ועל הכל השירה והגרמופון. הגרמופון נגן קטעי חזנות של רוזנבלט , קוסוביצקי ועוד. המסבה נסתימה בשעה 1.30 בלילה. עלינו אז על אוטו של המעביר ומרדכי שורץ הוביל את כל אחד ואחד לביתו.
בעת המסבה ישבו הגברים בקצה אחד של השלחן והגברות בקצה השני. באותה שעה דקדקו כלם בכסוי הראש ויש מהן שהיו יושבים בכפות שאולות. גם פרחים היו לרוב שהוסיפו חגיגיות רבה לחגיגה . החתונה נקבעה לחדש חשון תרצ'ו בשעה טובה ומוצלחת.

ב"ה יום ה' יז' תמוז תרצ"ה

שלשום הייתי בירושלים . נסעתי שמה יחד עם מרדכי שורץ . תרנו כמה פנסיונים בבית הכרם תלפיות ורחביה לבסוף מצאנו ליותר נח ומתאים את הפנסיון תנעזר ברחביה . ואי'ה תסע עליזה לשם ביום הראשון כ' תמוז . התשלום 400 מיל ליום. אמש ט'ז תמוז הייתי בת"א ומשם נסעתי יחד עם עליזה לביתנו , סעדנו ארוחת ערב ובינתיים באה האמא מהחנות והוסיפה בכל מיני כבודים. אבא לא נוכח בבית באותה שעה לרגלי סיום מסכת ב"מ במועדון פועלי אגודת ישראל. לערך שעה 11 יצאנו לטיל קצת בכיוון לנחלת-יהודה וב 11.30 חזרה עליזה לת'א באוטו של דרום יהודה.

עליזה.

חמודה היא מאין כמוה. רכה וענוגה ואעפי"כ גבורה. אישיות, נהורא מעליא ובריות גופא. מצטיינת בטמפרמנט טוב וממוזג , כועסת לרגע ומתפייסת. והעולם חוזר לכמות שהיה . מי יתנני כנפי שחר מעוף קו או ואאיר עליה לעולם...
עליזה
היא היתה כאן בשבת שמיני-עצרת מה שגרם לי ענג אין סוף . היא כל כך רכה וענוגה ויחד עם זה גבורה. אישיות בלי פחד מפני "החוץ". בערב זה ליל שבת התחלתי בפעם הראשונה לשוחח עמה על השאלה הגדולה השאלה המשפחתית לצורותיה עניניה שמחותיה ודאגותיה . השיחה היתה מענינת לבבית ואינטימית כאחד. בערב הבא המשכתי את השיחה שלוותה באינצידנט קטן ששמש יסוד "לאופק חדש" לגלוי לב מחדש, ולספר זכרונות משותפים מפגישתנו הראשונה בבית אחיה מרדכי וממה שחשבנו לאחר הפגישה וכל הלך רוחנו. השיחה נמשכה עד שעה 1 בלילה ואני חשבתי שהשעה היא רק 11.30 לכל היותר היה זה ערב רומנטי כי נפתחו אופקים חדשים לרגשותי – אהבָתי.

עליזה

באותה שעה עצמה שאני טרוד בבסוס החנות הרי עליזה עסוקה בהכנת התלבושות לחתונה.

ואמרתם כה לחי !
היום יהיה האות הזה היום הזה נכנס אני לחֻפה בעזרת השם יתברך ויתעלה. ואני תפלה אליו יתברך שינחני בדרך הנכונה ויצליחני בדרכי זאת ושיעלה זווגנו לרצון לפניו יתברך ושתהי שכינתו בתוכנו ושישכנו האהבה והשלום באהלנו משכננו , משכן יהודה ועליזה,
צרוף שני השמות הללו עולים בעיני בקנה אחד ומתלכדים לכוד גמור באין צל של פירוד כלל וכלל. כי אם אחדות, שלום ורעות גילה רינה , דיצה חדוה יהיו מנת חלקנו לעולם.
ברוך שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. 
צם אני היום , והולך אני לקראת הכלה שמח וטוב לב ובטחוני גדול 'בה שיצליח דרכנו.

ר' מאיר בנו של האדמור מגור סידר חפה וקידושין . נוכחו קהל של 100 איש לערך. אחרי החופה הכנסנו הקרובים והידידים לבית גיסי מרדכי שם נערכה סעודה כיד המלך. 
נשארתי אצל מרדכי עד לאחר שבת. השבת סדר קידוש ג'כ כיד המלך והשתיה כדת והקשקשת "ארוכה מארץ מדה". וששון ושמחה ליהודים .
וביום הרביעי ט'ו כסלו לערב סדר אבא בבית שבע ברכות סעודה של דגים ובשר ויין ובירה כיד המלך וכ"כ למה" על שום שמר' בלס מהרצליה צריך היה להזדמן לסעודה זו ( בלס זה דברו נכבדות בבנו ובאחותי אסתר ).
ב"ה אור ליום ב' ד' טבת תרצ"ו
לפני שבועיים לערך נכנסנו לדירה החדשה בבית משה מזרחי, ושכלול הצירה נגמר רק בשבוע שעבר . והשבת ערכתי קידוש לאנשי שלומנו , נוכחו כחמש עשרה איש מן הקרובים והמיודדים. לא הזמנתי את הרב גורליק מפני שהקידוש היה מיועד לנוער ה"קל" ולא ל"נכבדים" ול"בעלי בתים". גיסי מרדכי ומשפחתו שבתו אצלנו השבת . בשבת בבוקר אחרי הקידוש סעדו הורי ואחי עמנו סעודת שחרית אחרי שאסתר ומרים הביאו את התבשילים מבית אבא.
במוצ"ש בקרו אצלנו הג' גרינבלט, שרג גרינבלט מרדכי גרינבלט ומקצת מן הבת?לות ויתענגו על רוב טוב מכל שיירי השבת . ושרגא השמיע את קולו כדרכו בקודש וכו' וכו' וגיסי אף הוא חזר על מקצת ספוריו של ה' פרץ פרידמן אשר בדחו מאד את המסובים.

עליזה

זריזה היא לכל דבר . לאהבה ולעבודות הבית, מסירות שבעדינות, וחוש מסחרי בריא. אלא מאי עדיין לא עלה בידי להשפיע עליה כי תחבש כובע בלכתה ברחוב לולא זאת היה אשרי בוקע לשמים.