אל בית מדרשו של הרב קוק נקלעתי כאילו במקרה . פעיל הייתי בתנועה למשמרת שבת , ובמסגרת זו היינו יוצאים - אני בלווית אליעזר אלינר או הרב שכינו אותו "הרב מברדיצ'ב"- כרבע שעה לפני כניסת השבת, לפקח על סגירת החנויות ברח' יפו שבירושלים . בדרך כלל מדובר היה במספרות . הספר עצמו היה מעונין לסגור את המספרה ולכן היה שתוף פעולה סמוי בינינו .
לאחר סיום ה "מבצע" הסתבר שאחרנו את תפילת ערבית בכל בתי הכנסת . בבית מדרשו של הרב נהוג היה שהרב דרש בפני הצבור בין תפילת קבלת שבת לתפילת מעריב , לפיכך הספקתי להגיע לתפילת ערבית . הרב ידע את סיבת האחור וקבל זאת בעין טובה . ומאז ביליתי שעות רבות בבית הרב , והייתי עד לארועים חשובים בחיי הישוב היהודי שהיו קשורים איליו . 
הרב בתפילתו עמד זקוף ולא התנועע . לפי הרמב"ם , בפרק העוסק בהלכות תפילה , מציין הרמב"ם כי " העומד בתפילה דומה לאדם העומד בפני מלך " , וכנראה שזה היה נוסח הרב. בצהרי יום השבת , לאחר שסעדנו במסעדת הסטודנטים הסמוכה לרח' יפו ( תשלום על פי תלושים אשר נקנו בערב שבת ) הייתי פונה אל בית מדרשו של הרב , ויושב ללמוד ליד החלון במקום בו נושבת הרוח הירושלמית הקרירה . מאוחר יותר חזרתי אל בית הרב לתפילת מנחה וסעודה שלישית . הצבור שהתכנס ל'סעודה שלישית' ( 50 - 60 איש כאשר חלק מהם ישובים לשולחן ורבם עומדים מסביב ) היה מגוון : מצד אחד אנשי הישוב הירושלמי הישן , ומצד שני אינטיליגנציה דתית כמו ד"ר זיידל (מנהל הסימינר למורות ) . הרב נשא דרשה בה שם את הדגש על הגות דתית , והסברה המיועדת לקרב רחוקים .
בעוד אשר כתבי הרב כתובים בשפה כבדה ומסורבלת כי לעולם לא תקן מה שיצא תחת קולמוסו ( לבד מסדור התפילה של הרב שהיה בדוק ומדויק ) , הרי דבריו שבעל פה היו נאמרים בלהט קודש שהלהיבה ורתקה את הקהל . לעתים היה נפלט מפי הרב משפט באידיש , אבל אז היה בודק אם נמצא יהודי ספרדי בסביבה ועובר מיד חזרה לשפה העברית . מקורותיו של הרב בהגות דתית היו בדרך כלל : הגאון מווילנא , הרב שניאור זלמן מלאדי - המכונה 'בעל התניא' , והרבי מגור - המכונה בעל 'השפת אמת' . כמו כן הצטיין בכל ענפי התוש"בע : הלכה , אגדה , קבלה , ואף בפילוסופיה .
משך אותה תקופה בה הייתי קשור אל בית הרב התרחשו ארועים חשובים בתולדות הישוב הקשורים לרב קוק , להם זכיתי להיות עד . הייתי נוכח בבית הרב בעת השתתפותו של החזן הנודע יוסל'ה רוזנבלט בסעודה שלישית אצל הרב ( בעת ביקורו של החזן בארץ ) . החזן השמיע פרקי חזנות ואף הוסיף מלות הקשר מלוות בהומור , כגון : " יש חזנים אשר רוצים לחקות אותי ואינם יודעים שאף אני לעתים קרובות איני מצליח לחקות את עצמי " .
ארוע חשוב היה בקור הרבי מגור בבית הרב ( בעת בקורו בא"י בשנת תרצ'ב ( 1932 ) ) . המסיבה שארכה כמחצית השעה, נערכה ביום חול , וקהל גדול ואני בתוכם באנו לחזות במפגש של "שני ענקי הדור " . לאחר מכן יצאו שני הרבנים לסיור במכונית בירושלים וסביבתה . כאשר עברו ליד 'גיא בן הנום' - בדרום-מערב לעיר העתיקה ( נזכר בירמיהו פרק ז, פס' לא-לב ) , פנה הרב זצ"ל אל הרבי מגור ואמר לו : הבט וראה , מקום זה שהיה מרכז לעבודת אלילים , ועתה לא נשאר זכר לכל זאת . אנשי 'נטורי - קרתא' אשר הסתייגו מן הרב קוק ושטתו עד כדי כך שהציקו לו והשמיצוהו מאד , יצאו עתה במודעת השמצה (כנגד פגישת שני הרבנים ) עם הכותרת " הלך הזרזיר אצל העורב " . מודעה זו גרמה לרוגז והתמרמרות בקרב חסידי גור בעולם , אשר עמדו לקצץ בכספי " החלוקה " . לאנשי נטורי קרתא לא נותרה ברירה אלא לצאת בדברי התנצלות ו"פרשנות" כדי שלא לכרות את הענף עליו הם יושבים . ( בנושא המחלוקת בין אנשי הישוב הישן והרב קוק עלי לציין כי לא היתה שום מחלוקת אישית בין הרב זוננפלד לרב קוק ) .
אירוע נוסף הזכור לי הוא ביקורו של הפרופ' אלברט איישטיין אצל הרב . שני האישים הסתגרו לשיחה ממושכת . קשר אישי שלי אל הרב אירע במוצאי אחת השבתות , כאשר לאחר תפילת ערבית פנה אלי הרב בשאלה : אם כתב ידי ברור . השבתי בחיוב , ואז בקש ממני הרב לכתוב עבורו מכתבי הזמנה אל חכמים וסופרים , לפגישה עם הרב , כאשר הנושא הנדון הוא פעילות הסברה בנושא שמירת השבת . אני זוכר כיצד התקשיתי בצרוף תארי הכבוד של אישים אחדים , ובכך בקשתי את עזרת הרב . התואר הרם ביותר נתן לפרופ' י.נ. אפשטיין , ואילו לפרופ' שמואל קליין - מומחה לידיעת ארץ ישראל , הוסיף הרב בטויי חבה וידידות . 
באותם הימים נמנו על הוועד של "יבנה " - האגודה לסטודנטים דתיים - אליעזר אלינר היו"ר , לייב גלובוס , ואני שמשתי כמזכיר . יזמנו פגישה עם הרב . דווחנו לרב על ארגון יבנה ופעולותיו - מסיבת חברים בליל שבת הכוללת הרצאה ושיחה - והרב מצדו דרש לנו דברי תורה . הרב דבר על הפטרת פרשת השבוע 'כי תבוא' הלקוחה מישעיהו פרק ס' ופותחת במלים " קומי אורי כי בא אורך וגו' " , ובין השאר נאמר " ופחד ורחב לבבך " . שואל הרב : אם ' רחב לבבך ' מהי הסיבה לפחד ? ומשיב : מדובר בחכמה ודעת של עולם הגויים . כדי להקים מדינה זקוקים לידע במדעים שונים - זוהי המשמעות של 'רחב לבבך ' . אולם במדע עלולים להתקל בדברים הנראים כאלו הם חורגים ממסגרת האמונה , ומכאן ה ' פחד ' שאדם עלול לפרש את הדברים בצורה מעוותת הנוגדת את האמונה .
בכך בטא הרב למעשה את יחסו לסטודנטים הדתיים . הגרעין במשנת הרב קוק : נאמר בתורה " הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא " ובסמוך לזה נאמר " ואהבת לרעך כמוך " . הרב קשר את שני הנושאים הללו כבלתי נתנים להפרדה . דהיינו , התוכחה ואהבת ישראל כרוכים זה בזה , והם מתבטאים בחרדה לגורל אדם הקרוב אליך ואהוב עליך . הרב האמין כי ברבות הימים יתקרבו כולם לדרך ה' . בנוסח " לבל ידח ממנו נדח " . לעומת זאת קנאי ירושלים לא גרסו את אהבת ישראל של הרב קוק כלפי הרחוקים , וכלפי אנשי צבור שלא בחרו בדרך האמונה . אהבת ישראל של הרב התבטאה לא רק בהגות אלא אף בהגשמה בפועל . לדוגמא : במשפט סטבסקי הרב היה מוכן להשבע שסטבסקי חף מפשע . במקרה אחד הרב מסר שעון יד שלו לאשה כדי שתוכל למשכנו ולקבל הלוואה . כאשר עני נצב בפתח , הוציא הרב את כל הלחם שבמזווה ומוסר לו .